פולריס טרקטורונים וגם רייזרים

סיפור בלשי - תיק חקירה: "רייזר התנדף באויר"

ב-12 למרץ בלילה, נגנב הרייזר של חמי סבג ממושב תלמי עזריאל. זה היה ליל גשם חזק ומטחי המים שהיכו בגג סככת הכלים בלעו רעשים חריגים אם היו. כשירד חמי בבוקר לחצר מצא את דלת הסככה פתוחה אבל שער החצר החשמלי היה סגור, כרגיל.

למרבה ההפתעה המשטרה הגיעה מהר אבל כצפוי, עזרה מעט מאד. חוקרי המחלקה לזיהוי פלילי (מז"פ) חיפשו טביעות אצבעות (מצאו רק של חמי ובניו) ממצאים חשודים (לא היו) ושאלו המון שאלות על מנהגי בני הבית.

אחרי שעתיים הם הלכו והבטיחו שיעדכנו אם יהיה להם משהו חדש. חמי סבג, שועל זקן וסקפטי שכמותו שהיה מודע לאחוזי הסטטיסטיקה הנמוכים של מציאת רכבים גנובים ע"י המשטרה, קרא מיד לאיש מקצוע שיש לו סיכוי למצוא את הרכב - חוקר פרטי.

שלמה רז הוא מה שהעם מכנה, בלש. עיקר עיסוקו בתיקי גירושין באספקת הוכחות מצולמות של בגידות והתפרפרויות. לבדוק להיכן נעלם הרייזר של משפחת סבג לא בדיוק היה בתחום התמחותו, אבל היות והוא היה אח של הגברת סבג ובמשפחה החזיקו ממנו בעל מקצוע ממולח, לא הצליח להתחמק מקריאת החרום המשפחתית. לא הייתה ברירה והוא דחה עיסוק בתיקים אחרים ובא למחרת.

רייזר זה לא רבע עוף

רישומם של גשמי מרץ החזקים ניכר היטב בבוץ העמוק שבשולי השביל המוליך מהסככה לבית ובשלוליות שעל רחבת הדשא הגדולה שביניהם, אבל כשבדק שלמה בעיון את חצר המשק הרחבה, לא מצא עקבות גלגלים בכלל וזה התמיה אותו. הוא שאל את חמי איך פותחים את השער החשמלי וחמי הראה לו את השלט. המכשיר היה מסוג פשוט שלגנב מבין עניין לא קשה לעוקפו עם אביזר אוניברסאלי ועדיין שלמה רז לא הבין איך אין, פשוט אין, שום סימן של צמיג מהסככה עד לשער. מוזר מאד. כלי כמו RZR של פולריס לא שוקל כמו רבע עוף, וגם אם מגלגלים אותו לשער והחוצה בלי להניע עדיין צריכה הייתה להישאר עקבה כלשהי בדשא או בחול. הכלי כאילו התנדף באוויר.

במשטרת קרית מלאכי אמרו לו שכיוון החקירה תקוע. בהתחלה הם חשבו שיד אנשי השטחים שמעבר לקו הירוק או הבדואים בנגב בדבר, אבל המודיעין שלל הכל. לא נצפה, לא נראה ולא התגלה בשטח שום כלי חדש שלא היה ידוע שם קודם.

למעשה המשטרה שידרה לו שהם עומדים בפני שוקת שבורה ללא התקדמות ממשית. "אוקי", הוא חשב לעצמו בהגיון, "לא צריך משרד חקירות קומפלט כדי להבין שאם הרייזר לא נדד לשטחים מעבר לקו הירוק ולא לנגב, משמע שנותרו 2 אפשרויות: או שהוזמנה גניבה מהצפון או שהוא עדיין באיזור". סביר יותר שקודם שיתחיל לחפש ולהפעיל אנשי מודיעין צפוניים, כדאי שימצה את כל האפשרויות בסביבה הקרובה.

שלמה רז, שלא הבין כלום בטרקטורונים ורכבי SBS הבין שהוא צריך לחפור קצת לעומק ובירר מי סוכנות הפולריס הגדולה באיזור. "מה זאת אומרת?", אמר לו חמי, "רזגל כמובן. אני כבר שנים לקוח שלהם" ושלמה שם פעמיו לצומת מסמיה.
מר כהן, הבעלים קיבל אותו ולבקשתו הסביר לו ארוכות על טרקטורונים, ריינג'רים וגם על רייזרים. האיש שפע יידע כמעיין אבל לאחר שעתיים של שיחה מאד מעניינת ופותחת אופקים הוא נשאר בלי קצה חוט מי עלול היה לחשוק ברייזר של מישהו אחר.

כיוון חקירה מפוספס?

   חוקר פרטי זה חוקר פרטי, והוא הצליח לשכנע את כהן לפתוח בפניו את רשימת הקונים הארוכה של הרייזרים בשנתיים האחרונות. הוא עיין בה ממושכות, ניסה לפלח ולאפיין פרופיל של קונה        
   פוטנציאלי ולא ממש הצליח. הפופולאריות של הכלי פשוט חצתה מגזרים חברתיים. כשכבר קם להודות וללכת הבליח בו רעיון.

   "תגיד מר כהן" הוא אמר, "האם יש אצלך רשימת לקוחות פוטנציאלים שהתעניינו במשומשים יד שנייה ולא קנו בסוף?"
   מנהל הסוכנות נכנס למחשב ובדק ב"עיסקאות שלא מומשו". היו שם כ-5 כאלו, אנשים שרק באו, שאלו, התעניינו, שאלו המון שאלות והלכו וכלום לא יצא מהם בסוף. מה שמכונה בז'רגון העיסקי    
   "המפוספסים".
   הוא הדפיס את הרשימה ומסר לשלמה. "אני מקווה שזה מספק אותך. מצטער, לא מבין לאן כיוון החקירה שלך הולך..."

   אבל לבלש שלנו נפתח פה סדק ועכשיו היה צריך רק לתקוע טריז ולהרחיב אותו לפתח גדול. הרעיון שלו היה שאולי מתעניין כזה השתמש בתואנה של קונה כדי לבדוק "על הדרך" רשימת בעלי רייזר    באיזור.
  הוא יצא משם עם הרשימה ומיהר למשרדו, שם נכנס למחשב משרד התחבורה (בדרכים סמויות הידועות רק לו) ובדק אילו רכבים רשומים על שם כל אחד מבאי הרשימה.
עד מהרה היה בידו מידע נאמן ששלושה מתוך החמישה הם בעלים של רייזר רק מהחודש האחרון, והוא הסיק שכנראה קנו דרך לוחות המכירה ויד שנייה שבאינטרנט. על שם השניים הנותרים לא נרשם כלי חדש.
בשבילו זה כבר היה קצה חוט והוא יצא לדרך. הראשונים היו בני משפחת פאר מאשקלון, והוא שם מעקב, התחקה אחר אורחות אנשי הבית, ואחרי יומיים ידע כי אין מה לחפש שם יותר. כחודש קודם אושפז אבי המשפחה בבית החולים ברזילי עקב מחלה קשה ובני הבית יצאו וחזרו מביקורים אצלו. זה סיפק הסבר מספק מדוע ירדה המשפחה מהכוונה להשקיע בכלי תפנוקים בתקופה זו. שלמה רז סימן ברשימה פס על החשודים האלו והוריד אותם מעל הפרק.

החשוד האחרון

עתה נשאר לו לבדוק את החשוד הנוסף, עדי תדהר ממושב שדות שליד קריית מלאכי. עיסוקה של משפחת תדהר, כך התברר לו, היה הובלות והאב ניסים ושני בניו עבדו במשאיות. עיקר עיסוקם היה בהובלות חומרים לאתרי בניה. שלמה רז ידע כי עכשיו החקירה תהיה מסובכת במקצת כי בכל בוקר יצאו 3 משאיות מחצר המשפחה לכיוונים שונים וכמו תמיד כשהוא נאלץ לבצע מעקביםגייס למשימה את עובד, שבדרך כלל חוקר פרטי בגידות.
עברו יומיים משעממים בזחילה אחרי משאיות כבדות בכבישים עמוסים ותצפיות באתרי בניה על פריקת מלט, ברזלים, בלוקים ושקי חול, ואז זה קרה. הוא ישב במכונית וצפה במנוף הענק שהניף באלות של בלוקים לגג בניין בן 4 קומות. ראשו היה ריק מרעיון ועלתה בו מחשבת כפירה שהוא סתם מבזבז זמן. פתאום נצנץ בו רעיון גואל.
הוא קפץ ממקומו והזדקף ליד ההגה. "שלוימה", הוא אמר לעצמו, "הנה הפתרון לפניך. משאית מנוף  כבדה עומדת מחוץ לחצר, ממנה משתלשל כבל שמתחבר למסגרת הבטיחות של הרייזר, ונשאר רק להניף אותו החוצה, להניח אותו על גבי משטח ההעמסה של המשאית ולהסתלק מהמקום בלי להשאיר עקבות. עבודה מקצועית ומהירה המיועדת לליל סופה, גשם ורעמים כשכולם מסוגרים בבתים ואין כלב בחוץ!"

מאותו רגע הוא נצמד לעדי תדהר, הבן הצעיר שעבד על משאית המנוף הכבדה ועקב אחריו לכל מקום שזז. בשבת בבוקר הוא נסע אחריו עד קריית גת ושם, באיזור התעשיה ראה אותו נבלע באחד המוסכים. הצצה פנימה גילתה לו בפנים 2 רייזרים במצבי פירוק שונים והעברת חלקים מאחד למישנהו. בינגו!
השוטרים שהוזעקו למקום אישרו לו מהר מאד 2 הנחות: הראשונה, שאחד הרייזרים שבפנים הוא של חמי סבג, השנייה - שזו לא הפעם הראשונה שהכנופיה הזו סוחרת בחלקי טרקטורונים גנובים.
"טוב, מאחורינו", סיכם שלמה רז לעצמו בסיפוק, "נמאס לי מהסיפור, אני חוזר להיות חוקר פרטי במרכז ענייני הבגידות והנאפופים".